פסק-דין בתיק ת"א 3572-07-09

1.         עסקינן בתביעה כספית בעילה חוזית בשיעור של 101,340 ש"ח נכון ליום הגשתה בתאריך 6.7.09.

2.         התובע הינו בעל הזכויות בחנות הנמצאת ברח' הדקלים 127 בפרדס-חנה (להלן: "החנות").

3.         הנתבעים שכרו מהתובע את החנות לתקופה שמיום 1.11.07 ועד ליום 31.10.08 (להלן: "תקופת השכירות"), בהתאם לחוזה שכירות שנחתם ביום 30.10.07 (להלן: "ההסכם" או "החוזה").

גרסת התובע כמפורט בכתב התביעה

4.         הנתבעים שכרו את החנות על מנת שתשמש אותם כפיצריה.

5.         השוכר הקודם של החנות היה בחור ושמו יריב (להלן: "יריב"), שהוא למעשה הקים בחנות את הפיצריה. הנתבעים רכשו ממנו את הפיצריה ונכנסו בנעליו בכל הקשור לשימוש במושכר.

            בנדון צוין ב"הואיל" השלישי של ההסכם כי "והואיל: והמושכר משמש עד למועד חתימת הסכם זה כפיצריה והשוכר נכנס לנעליו של השוכר הקודם במושכר".

6.         עפ"י ההסכם התחייבו הנתבעים כדלקמן:

            סעיף 5.3: "בתום תקופת השכירות מתחייב בזה השוכר לפנות את המושכר ולהעמידו לרשות המשכיר כשהוא נקי ופנוי מכל אדם ו/או חפץ השייכים לשוכר. כמו כן מתחייב השוכר להחזיר את הנכס לקדמותו, כפי שהיה לפני שנכנס אליו השוכר הקודם, ובכלל זה, יתקן את הנזקים שנגרמו לגוף המבנה, לדלתותיו וכיו"ב, ובייחוד, יתקן את דלת הכניסה, יחזיר את הגלריה והמדרגות שהיו אליה לקדמותם".

            סעיף 6.1: דמי השכירות החודשיים נקבעו בשיעור של 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ.

            סעיף 20.1: על כל יום איחור ופינוי המושכר בתום תקופת השכירות, ישלם השוכר לידי המשכיר סך של 60 דולר ליום כדמי שימוש ראויים.

            סעיף 20.3: "אי פינוי המושכר במועד המפורט בהסכם זה ואף לא אחר 10 ימים ו/או ביצוע הפרה יסודית אחרת המפורטת בהסכם זה, יזכה את המשכיר בפיצוי מוסכם של 10,000 דולר בשקלים לפי השער היציג של הדולר ביום התשלום".

7.         הנתבעים לא פינו את הנכס בתום תקופת השכירות, היינו בתאריך 31.10.08, אלא רק ביום 1.1.09, ובכך הפרו את ההסכם הפרה יסודית.

8.         בנוסף, פינוי החנות ביום 1.1.09 נעשה מבלי שהנתבעים ביצעו את התיקונים הנדרשים בחנות, כמפורט בסעיף 5.3 להסכם. גם בכך הפרו הנתבעים את ההסכם הפרה יסודית.

9.         עלות תיקוני החנות בהתאם לסעיף 5.3 להסכם (לאחר ביצוע תיקון חלקי לחנות ע"י הנתבעים שהסתיים ביום 31.3.09), הינה בשיעור של 23,600 ש"ח, וסכום זה חייבים הנתבעים לשלם לתובע.

10.        התובע מציין כי כ- 3 חודשים טרם סיום תקופת השכירות, פנה לנתבעים בשאלה האם הם מעוניינים להמשיך ולשכור את החנות לתקופת שכירות נוספת, אולם, כך לגרסת התובע, הנתבעים משכו אותו הלוך ושוב, עד שבסופו של יום ב- 1.1.09 פינו את החנות תוך השארת החנות על נזקיה, שנבעו גם מתקופת השכירות של יריב, עליה קיבלו הנתבעים אחריות עפ"י ההסכם, ועד ליום הפינוי.

11.        בגין כל אלה דורש התובע  מהנתבעים, יחד ולחוד, את הפיצויים הבאים:

א.         סך של 23,600 ש"ח תיקון הנזקים שנותרו בחנות לאחר עזיבת הנתבעים, בצירוף סך של 1,500 ש"ח אספקת והתקנת מעקה למדרגות הגלריה.

ב.         סך של 36,240 ש"ח בעבור 151 ימי איחור במסירת החנות, בהתאם לאמור בסעיף 20.1 להסכם (לפי שער יציג 1 דולר=4 ש"ח), וזאת החל מיום 1.11.08 (יום לאחר תום תקופת השכירות) ועד ליום 31.3.09, מועד בו הסתיים התיקון החלקי של החנות שבוצע ע"י הנתבעים.